איגוד האוצרות.ים שמח להכריז על הבחירות הראשונות לועד המנהל של הארגון. זו ההזדמנות שלכן ושלכם להצביע ולהשפיע כיצד יראו השנתיים הקרובות באיגוד. טופס זה פתוח להצבעה עד ה-30.4.22. בראשון למאי יוצגו חברות.י הועד החדשות.ים שקיבלו את מירב הקולות בהצבעה. השנה הגישו מועמדות 11 א.נשים שיוצגו להלן. מתוכם תוכלו לבחור עד שבעה חברות.י ועד בלבד. שבעת המועמדות.ים שיזכו למירב הקולות יתקבלו לועד המנהל ויובילו את האיגוד. הם יבחרו מביניהם מי תהיה או יהיה יו"ר האיגוד וכיצד האיגוד יבחר לפעול מול האתגרים שיגיעו לפתחו. שימו לב שההצבעה פתוחה רק לחברות.י איגוד האוצרות.ים בלבד. אם אתן.ם עדיין לא חברות.י איגוד ורוצים לבחור

האזינו לד"ר גליה בר אור וד"ר אלעד ירון מספרים לגואל פינטו בכאן תרבות אודות איגוד האוצרות והאוצרים

איגוד האוצרות.ים שמח להכריז על הבחירות הראשונות לוועד המנהל של הארגון וקורא לכן.ם - נשות ואנשי מקצוע בתחום האוצרות - להגיש מועמדות לתפקיד חברות.י ועד מנהל (בהתנדבות) עד ה-23 באפריל! להגשה: https://forms.gle/Y5HN7ApoWWSZRzog8 אנו מקוות שחברות איגוד רבות ייראו לנכון להציג מועמדותן ולהצביע בבחירות הקרובות, כדי לחזק את פעילות האיגוד ולקדם את מטרותיו. האיגוד הוקם לפני כשנה כדי לשמש בית מקצועי לאוצרות.ים ולקדם את תחומי האוצרות והאמנות ברוח של שוויון, חופש הביטוי, ועצמאות הפעולה האוצרותית. ההקמה נבעה מההכרה בהיעדר תנאים בסיסיים לקיומו של המקצוע כחופשי ומכבד ומהדחיפות לפעולה כדי לשנות את המצב הקיים. האיגוד נדרש מאז למאבקים רבים, לסוגים שונים של משא ומתן, לייעוץ בתחומים שונים ועוד. כיום חברות.ים באיגוד מעל 170 אוצרות.ים. עד כה, מתנהל האיגוד כלכלית תחת עמותת "בר קיימא", המסייעת לעמותות בתחילת דרכן, והוועד המנהל כולל את המייסדות.ים וועדה קרואה. על אף שאינו מחויב כעת בכללי עמותה, מבקש הארגון להתנהל באופן דמוקרטי והוגן, ומכאן הרצון בבחירות פתוחות. כיום חברות.ים בוועדה: אלפא חיימוב, הדסה כהן, אלעד ירון, לאה אביר, גליה בר אור, ניצה פרי, רולא ח'ורי, נועה רוזנברג וטלי בן נון.

איגוד האוצרות והאוצרים גאה להציג את הלוגו החדש שלו בעיצוב סטודיו Blue Collar (להב הלוי וטל דרורי) ומודה ל מבואות: קרן הרעיונות ע״ש יואב בראל על התרומה הנדיבה לעיצוב ולאתר חדש לאיגוד

בתקופה בה יצירות אמנות מצונזרות חדשות לבקרים, איגוד האוצרות.ים קורא למכללת ספיר להיות מן הגופים שאמונים על שיח ולא על חסימתו. בחזונה של המכללה נכתב שהיא שואפת לטפח "מנהיגות בעלת אחריות חברתית ומודעות אזרחית עמוקה". זוהי שעת מבחן למכללה עצמה, בה היא יכולה להציג לסטודנטים ולסטודנטיות שלה את משמעותו של שיח, גם בעיתות משבר. אנו קוראות למכללה לגלות בעצמה מנהיגות ואחריות ציבורית ולא להיכנע להסתה ולאיומים של גורמים קיצוניים. איגוד האוצרות.ים תומך ועומד לצד אוצרת התערוכה, האמן, מנהלת בית הספר לאמנות, חברה ותרבות במכללה ומקווה שכך תשכיל לעשות גם ההנהלה הבכירה.

ניתן לקרוא על תוכן האירוע כאן בכתבה הנהדרת של סמדר שפי. והנה כמה דברים שאמרה ד"ר גליה בר אור בכנס: "מרגש להיות אחת הדוברות בפתיחת הכינוס הראשון של איגוד האוצרות והאוצרים, שהרי עד היום לא היה מובן מאליו כלל שאיגוד כזה חסר, ואולי בצד זאת גם לא מובן מאליו כמה חשובה האוצרות ומדוע. ואנחנו בסוף חודש מרץ שבתחילתו נפטר יונה פישר, שהמחשבה על דמותו ודרכו, עבורי ועבור כולנו, היא מקור השראה לדרך חיים של אוצר שהוא איש אמנות כל חייו. ויש לזה משמעות עמוקה. שהרי בהיעדר מיסוד של אוצרות, הוא זה שהפך את המושג של אוצרות לנתיב שיש בו מחויבות כל כך ארוכה - לנוכחות חיה של דרך אישית, שמייצגת אישיות מאוד אינדיווידואלית, אך בדרכה גם מתווה אתיקה שהיא כולית ובמובן זה גם מוסדית, סוג של מודל. עבורי הייחוד הוא בפתיחות ונדיבות הרוח, ואולי לא מובן מאליו להדגיש בפעולתו ככלל, צניעות בצד דיוק בצד איכות: כמובן מאליו. בד בבד היה אוצר שלא עייף מלחקור ולגלות אמנות מקומית, ואוצר אוניברסלי במובן הרחב הפתוח והעמוק ברמה הבינלאומית המוכרת והנוכחת. הרבה אפשר לדבר באיכויותיו, בידע, בטעם, ברוחב המחשבה, ולי חשוב באופן אישי להדגיש בכנס כאן, שכאוצר הוא נתן את הקדימות לאמניות ולאמנים, קדימות להם ולא למערכת. הוא ביטא זאת בדרך העבודה הצמודה שלו. ובצד אלה שעמם שיתף פעולה כל חייו, היה פתוח תמיד למעגלים-מעגלים, במרכז ובפריפריה. והייתי עדה לזאת בשלב מוקדם מאוד בפעולה שלי, וכן למגמות שונות. ובעיקר, הוא גילה את הפתיחות הגדולה לאמנות צעירה, גם כדרך לחשוב אחרת. כאמונה מאוד עמוקה, שנטועה בצומת שלו של ראשית שנות ה-60. בזאת ראה את חירות המחשבה, גילומו של החופש במובנו העמוק ביותר, האישי, האנושי, החברתי והפוליטי, החופש לחשוב אחרת שהוא מותר האדם. ואפשר גם לדבר בסוג האוצרות שלו, אוצרות סינרגית במובן המאוד עמוק, מאוד לא משתלטת, אוצרות שהיא אמנות לעצמה, שפותחת שער. אבל בדקות הספורות שהוקצבו לי, הייתי רוצה לסיים בסוג של מסר שמתחבר לדברים של רולא חורי כאן, ומתחבר לדברים שאתם יכולים למצוא בפייסבוק של איגוד האוצרות, בריאיון האחרון שערכתי אתו ממש סמוך לפטירתו, חשוב היה לו מאוד לדבר על אמנות פלסטינית. ואף ששהה לפני כן כבר בבית חולים והיה לו לא קל לדבר, היה צעיר ברוחו ונוקב כדרכו . הוא דיבר על כך שהיה האוצר הראשון שכבר בשנות ה-80 כמורשה לביינאלה היה לו חשוב לתת ייצוג לאמנים ערבים. ואני חושבת שכולנו חשים היום את המועקה, ואת החובה לקחת אחריות על דרך הפעולה שלנו, ועל האופן שבו אפשר לראות גם מעבר לפינה, ובהרבה מאוד מובנים. בשנה הראשונה לאיגוד ניסינו לעשות זאת ביחד, וזו רק ההתחלה".

איגוד האוצרות והאוצרים עצוב וכואב את מותו של יונה פישר, מחלוצי תחום האוצרות בארץ. יהי זכרו ברוך. מצורפת הקלטה משיחה שקיים לפני שבועיים עם גליה בר אור בביתו בנושא פעילותו בתחום אוונגרד ואמנות צעירה, וגם אמנות פלסטינית. בקטע זה מתייחס יונה פישר לבחירתו באסד עזי ואיברהים נובאני להציג בביתן בביינאלה בוונציה 1986. ארונו יוצב במוזיאון תל אביב לאמנות ביום א׳, בין השעות 10:00-13:00. לאחר מכן תיערך ההלוויה בקיבוץ גבעת השלושה. השבעה תתקיים ברחוב איציק מאנגר 3, קומה 13, דירה 50 תל אביב, בין השעות 10:00-13:00, 16:00-19:00. בתמונה: האוצר על הסולם, יונה פישר, הכנת תערוכת סול לויט, 1975

במשך שנת 2021 איגוד האוצרות והאוצרים, יחד עם עו"ד כפיר לפיד-משעל, ניסחו מסמך להצעת עבודה עבור אוצרות.ים עצמאיות.ים בבואן.ם לאצור תערוכה בחללים/ארגונים מוסדיים. מסמך זה הינו מודולארי, דינאמי ונתון לעדכונים ודיוקים של אוצרות ואוצרים לאורך זמן. בין היתר, בעקבות פגיעות רבות בחופש הביטוי האוצרותי במהלך שנת 2022, בשיתוף עו"ד אורי טורקיה שלס, הכנסנו לחוזה פסקה חדשה שנועדה להגן על אוצרות.ים מפגיעות ממין זה. גרסת הביתא של החוזה מיועדת לשימוש מיידי, כאשר הערותיכן.ם ישפיעו על גרסאות מעודכנות בעתיד. אם אתן.ם משתמשים בחוזה הזה, באופן ישיר או עקיף, נשמח מאוד לדעת. מוזמנות.ים להביט בחוזה כאן כמו כן, פה זמין הוידאו בו עו"ד כפיר לפיד-משעל מסביר על אופן השימוש בו. וכאן הוידאו בו עו"ד כפיר לפיד משעל מסביר על חוזים ואוצרות בכלל. קצת על האירוע - האירוע עסק בהרחבה בחתימת חוזים לפרויקט אוצרותי, ובמהלכו עו"ד כפיר לפיד-משעל הציג 10 כללי אצבע וטיפים שכל אוצר.ת עצמאי.ת צריכים לדעת לפני חתימת חוזה מול גופים פרטיים וציבוריים, בתי עסק ומוסדות – החל מחשיבותו של החוזה, דרך מה שחייבים ומה שאסור לכלול בו ועד לדברים שחשוב לשים אליהם לב במהלך המשא ומתן ומדוע. במסגרת המפגש יוקדש זמן לשאלות ותשובות. כפיר לפיד-משעל הוא עורך דין, אקטיביסט, מרצה ויוצר. בוגר תואר ראשון מהפקולטה למשפטים ותואר שני מהפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל-אביב.

תמונות מוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת הבוקר בה השתתפה אלפא חיימוב, יו"ר האיגוד, ובה התנהל דיון על חופש היצירה ועצמאות המוזיאונים. אנחנו, קבוצה שמנסה לקדם את ההגנה על המוזיאונים ועל חופש הביטוי בעקבות אירועי מוזיאון רמת גן, קבוצה המורכבת מנציגי האמנים שהציגו ברמת גן, מנציגי איגוד האוצרות והאוצרים, נציגי קואליציית חללי אמנות ציבוריים, מאוצרי מוזיאונים ובית לאמנות ישראלית- ניסינו להסביר את ערך העצמאות הרווח בעולם החופשי שיש לדרג המקצועי במוזיאונים ולכן אין בסמכות ראש העיר לגעת בתערוכה במוזיאון. כמו כן דיברנו על הסדרת נוהל לוועד מנהל במוזיאון שיהיה מאוזן ורב אנשי-מקצוע בהקשר האמנותי. דיברו בוועדה על דברים אלה (הרבה יותר ממני לשמחתי, יו״ר הוועדה הקצה לי 60 שניות כדבריו) עודד ידעיה ואבי לובין ועל כך תודה. תודה גדולה לחברת הכנסת גבי לסקי שמלווה את המאבק. תודה לחברי הכנסת אמילי מואטי ומוסי רז שיזמו את הדיון, לח״כ עופר כסיף על הדברים שאמר, לחברי הכנסת שרן השכל ואלון טל שניהלו דיון ענייני ומכבד, ולכל הדוברים שהעלו נקודות חשובות להמשך הדיון. התחנה הבאה: מועצת המוזיאונים של משרד התרבות.

מכתב זה נשלח אתמול על ידי חברי ההתאגדויות המקצועיות של עולם האמנות בישראל במשותף בעקבות המקרה החמור ברמת גן. יעדו: הדרג הפוליטי. אנו מקווים שהקונצנזוס הרחב - שאולי לא היה כדוגמתו קודם בזירה שלנו - יאיר נורה אדומה ויוביל לשינוי הכל כך נחוץ בשטח. 18 בינואר 2022 לכבוד מר נפתלי בנט, ראש הממשלה מר יאיר לפיד, שר החוץ וראש הממשלה החליפי ח"כ מיקי לוי, יו"ר הכנסת מר חילי טרופר, שר התרבות והספורט ח"כ גבי לסקי, יו"ר השדולה למען חיזוק התרבות הישראלית ח"כ שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ד"ר יגאל בן שלום, ראש מועצת המוזיאונים גב' איריס רונלי ריקליס, מנכ"לית פורום מוסדות תרבות ואמנות שלום רב, קריאה דחופה מטעם ההתאגדויות המקצועיות של עולם האמנות בעקבות סגירת מוזיאון רמת גן 1. אנו, חברי ההתאגדויות המקצועיות של עולם האמנות בישראל – קואליציית מנהלות ומנהלי מוסדות האמנות (כ-40 מוזיאונים וגלריות), איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל, איגוד האוצרות והאוצרים, 46 אמנים ואמניות שהציגו בתערוכה "המוסד" והעמותה לחקר אמנות, נשים ומגדר – חברנו יחד בעקבות פעולת הצנזורה שהתרחשה במוזיאון רמת גן והובילה לשרשרת אירועים חסרת תקדים, המסכנת את העצמאות של מוסדות האמנות ואת חופש הביטוי בישראל. 2. אנו, אנשי ונשות המקצוע, רואים בחומרה ובחשש את השלכותיו של המקרה, שהוביל להסרת עבודותיהם של האמנים/ות המשתתפים/ות; לסגירה מיידית של התערוכה; להתפטרות האוצרת; ולסגירת שעריו של המוזיאון שזה עתה נפתח בהשקעה אדירה, לאחר שנים ארוכות בהן היה סגור לשיפוצים. 3. היחסים בין מוסדות אמנות לבין גורמים עירוניים בישראל מבוסס על איזון עדין. אנו מתריעים בפני התדרדרות חריפה במרקם היחסים ובפני האפקט המצנן של מקרה זה, שמוביל כבר כעת לצנזורה עצמית כאשר ראשי עיריות מורים למנהלי מוסדות ולאנשי המקצוע הפועלים בתחומם שלא להגיב ציבורית לאירוע. 4. נציין, כי למקרה חמור זה הגיבו גם שני המוזיאונים הגדולים בישראל, לצד עשרות מוסדות האמנות הפזורים בארץ, מקטן ועד גדול. ממוזיאון ישראל נמסר: "ההחלטה אילו יצירות מוצגות במוזיאון ישראל נתונה לשיקול דעתם הבלעדי של אוצרי המוזיאון לדורותיהם הפועלים על פי אמות המידה הנהוגות במוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם". לשון תגובת מוזיאון ת"א: "פתיחתו המחודשת של מוזיאון רמת גן היא רגע חשוב וחגיגי לתרבות בישראל: הצטרפות של מוסד ציבורי למחויבות לאמנות ישראלית – להצגתה, לטיפוח היוצרות והיוצרים ולביסוס הקשר עם הקהל. מצער שרגע משמעותי זה היה כרוך במעשה קיצוני של הסרת יצירה מתצוגה. פניה לקהלים מגוונים מחייבת אחריות ורגישות ציבורית – נושא טעון המעסיק מוזיאונים בארץ ובעולם. בין דיון מקצועי וציבורי לבין התערבות של גורם פוליטי בהכתבת פעולה, פעורה תהום. מבחינתנו – כאזרחים, כהנהלה וכצוות העובדים של מוזיאון תל אביב לאמנות – במעשה זה נחצה קו". 5. גודל השעה מחייב אותנו לפעול. ובמיוחד כעת, לנוכח העובדה שעיריית רמת גן מבקשת להמשיך ולהתנהל כרגיל ופונה לנציגי קהילה האמנות בבקשה לחשוב עמם יחד על עתידו של המוזיאון, כל זאת רגע אחרי שזכויותיה של קהילה זו נדרסו על ידה בבוטות. 6. עמדתנו החד משמעית היא כי בעקבות אירוע זה ובמצב אליו הובילה עיריית רמת גן, מוזיאון רמת גן אינו מהווה בימים אלה מוסד אמנות תקין, כזה המנוהל על ידי גורמים מקצועיים ובסטנדרטים ראויים. 7. היות שכך, אנו קוראים למשרד התרבות שלא לחדש את ההכרה במוזיאון כל עוד לא יבוצע בו הליך תיקון מהותי, הכולל: (א) הסדרה של הרכב הוועד המנהל של המוזיאון באופן בלתי מוטה מטעמו של ראש העירייה, וכך שיכלול ייצוג ראוי של נשות ואנשי מקצוע בעלי זיקה לתחום האמנות והתרבות: שליש מנציגיו במינוי של הגוף המוניציפלי (ככל שרלוונטי למוסד), שליש במינוי של משרד התרבות ושליש במינוי של מועצת המוזיאונים או כל גוף רלוונטי מקצועי אחר בתחום האמנות; (ב) הצהרה כי הוועד המנהל של המוזיאון יפעל מעתה באופן עצמאי ובלתי תלוי בגורמי חוץ, כמתחייב מחוק המוזיאונים, וכן כי יאפשר לצוות האוצרותי לפעול בעצמאות ותוך שיקול דעת מקצועי; (ג) מינוי מיידי של מנכ"ל/ית קבוע/ה, בעל/ת סמכויות ניהול מלאות ובלתי תלויות. 8. במצב הקיים וכל עוד לא יוסדרו התיקונים שלעיל, אנו קוראים קריאה ברורה לכל אנשי ונשות המקצוע בתחומי האמנות הפלסטית – אוצרים/ות, אמנים/ות, אספנים/ות ומשאילים/ות, יועצים ואנשי תוכן בכל התחומים הרלוונטיים – שלא לשתף פעולה עם המוזיאון בשום ערוץ יצירתי או מקצועי. 9. אנו קוראים לנבחרי/ות הציבור שלא לעבור לסדר היום, להידרש לאירוע ולעמוד באופן פומבי לצד עולם האמנות והתרבות בשעה זו. על החתום: קואליציית מוסדות האמנות בישראל איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל איגוד האוצרות והאוצרים 46 אמנים ואמניות שהציגו בתערוכה "המוסד" העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר

האזינו לד"ר אלעד ירון מתראיין בתכנית "כאן דרום" ברשת ב' עם אסף פוזיילוב בעקבות המכרז המבזה שהוציאה חברת כיוונים לאוצר.ת 'מוזיאון הנגב' בבאר שבע בעבור 6,250 ש"ח לחודש כעצמאי. המכרז הסתיים ועוד לא שמענו נסיגה של חברת כיוונים. לכן אנו מתריעים, זוהי ההזדמנות האחרונה למי שהגישו הצעות למשוך את מועמדותן. אנו קוראים למוזיאון להשהות את המכרז ולחשב מחדש את התנאים הראויים ומעמידים עצמנו לעזרה והידברות בלב פתוח.

השבוע חזינו בסולידריות יוצאת דופן בין מוסדות אמנות ותרבות ברחבי הארץ, שהתריעה והציבה חזית בפני הפגיעה החמורה שרצף פעולות הצנזורה האחרונות במוזיאון רמת גן ובעיריית רמת גן גרמו לעולם האמנות והתרבות. אבל מוזיאון רמת גן בוחר להמשיך "עסקים כרגיל". עמדת איגוד האוצרות והאוצרים היא כי אין דרך לקיים תצוגת אמנות במוסד שבו מתקיימת התערבות בוטה מצד גורם לא מקצועי בפעולה אוצרותית ואמנותית. אמניות ואמנים רבים פנו ישירות לצוות המקצועי בדרישה להסיר את עבודתן מהתצוגה. נכון לעתה, פנייותיהן.ם לא נענו. הצוות המקצועי שהסיר את עבודתו של דוד ריב טרם הסיר את יצירותיהן של אמניות ואמנים אחרים שאינם מעוניינים עוד בהצגתן בין כותלי המוזיאון. כמעט מיותר לציין, אבל הפרקטיקה והאתיקה האוצרותית של אמנות עכשווית מבוססת על דיאלוג עם אמניות ואמנים, ואינה מאפשרת להציג את עבודותיהם ללא הסכמתן. איגוד האוצרות והאוצרים מחזק את ידי האמניות והאמנים וצוותי המוזיאונים העירוניים והאחרים, הנתונים למרותם של צנזורים מטעם עצמם. לקולגות שלנו אנו קוראות שלא להירתע, ובמקום זאת לפעול בסולידריות ובנחישות כדי לשמר את העצמאות והחירות של האמנות והאוצרות! למוזיאון רמת גן - אנו קוראים לממש את תפקידו כמוסד ציבורי שהוא חלק מקהילת התרבות והאמנות, שנמצאת בעיצומו של מאבק: 1. להתייחס בפעולותיו ובהודעותיו הרשמיות לאופן שבו מטופלת מקצועית הדרישה של אמנים ואמניות להסיר עבודותיהם מהתערוכה. 2. להודיע כיצד בדעתם להתייחס לאירוע הצנזורה החמור שקרה בשטחם ובשיתוף פעולה עמם, לרבות הצעתו של השופט בפסק הדין לנסות לכנס את הפורום הנכון שיידע למצוא הסדר חדש. האיגוד יוציא מחר מכתבים בנושא למשרד התרבות ולהנהלת מוזיאון רמת גן. נאחל עם תחילת שנה חדשה התחלה חדשה למוזאון רמת גן המחודש: שיתוף פעולה פורה ומשמעותי עם עולם האמנות ושוחרי התרבות בארץ ובעולם. מצורף נוסח מכתב האמנים למוזיאון רמת גן מ 1.1.2022: לכבוד: עו״ד רועי ברזילי יו״ר הנהלת מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית העתק: גב׳ סבטלנה ריינגולד, אוצרת ראשית, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית מאת: אמניות ואמנים המשתתפים בתערוכה ״המוסד״ שלום רב, עקבנו בדריכות ובצער אחר השתלשלות האירועים בתערוכה ״המוסד״, שאצרה סבטלנה ריינגולד במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית. אנו האמניות והאמנים מציגים בתערוכה והשאלנו את עבודותינו למוזיאון ברצון ובברכה על פתיחתו המחודשת, בתקווה כי מוסד מושקע זה ישמש עוגן תרבותי חשוב במפת האמנות בישראל. בעצם השתתפותנו בתערוכה סמכנו את ידינו ועל שיקוליהם המקצועיים-אמנותיים של האוצרת וצוותה, המשקפים את חופש היצירה והביטוי. ימים בודדים אחרי הפתיחה החגיגית והמרגשת נדהמנו לגלות כי שיקולים זרים בלתי מקצועיים חדרו למוזיאון. בהנחיית ראש עיריית רמת גן, מר כרמל שאמה הכהן, ובאישור אחר כך של הוועד המנהל – הורד מן התערוכה הציור ״ירושלים״ מאת הצייר דוד ריב. משכך, נפגע קשות חופש הביטוי והיצירה ונפגמה מן היסוד התערוכה כפי שאצרה אותה הגב׳ סבטלנה ריינגולד לאחר תהליך מחקרי ממושך, וסביבת העבודה שלנו כאמנים הפכה ללא בטוחה ומאוימת. תערוכה ומוזיאון לאמנות הם זירה למפגש ורב שיח, גם אם זה לעיתים נוקב ומעורר מחלוקת. ברוח זאת שמחנו על המלצת השופט להגיע לפשרה שתאפשר את הצגת העבודה בתיווך ראוי ורגיש לקהל. צר לנו כי צעד זה לא אומץ ע״י ראש העירייה והוועד המנהל. חוסנו ועצמאותו של המוזיאון משקפים את חוסנה של החברה והתרבות שלנו. אנחנו, ועמנו רשימה ארוכה של אמנים, מוזיאונים, גלריות, מוסדות אמנות, איגוד האוצרים, איגוד האמנים הפלסטיים, מצטערים על כך שהתערבות פוליטית הסבה נזק למוזיאון המחודש ולמעמדו המקצועי בארץ ובעולם. בשם חופש הביטוי ויושרתנו המקצועית אנו דורשות.ים את הסרת עבודותינו מהתערוכה לאלתר. אנחנו נברך על פשרה מוסכמת שתאפשר את החזרת ציורו של דוד ריב ושל עבודותינו, החתומות.ים מטה לתערוכה. על החתום (א"ב משפחה(: .1ראידה אדון .2דב אור נר .3כרמית בלומנזון .4זהר אלעזר .5רויטל בן אשר פרץ .6ארנון בן דוד .7הדר גד .8דוריאן גוטליב .9נועה גור .10מירו )מאיר( גל .11אפרת גל נור .12מירב הימן .13אסף הינדן .14אלא היתם .15אליעזר זוננשיין .16ליאור זלמנסון .17יובל יאירי .18מארק יאשאייב .19עודד ידעיה .20דנה יהלומי .21פיליפ כהן )אספן, משאיל( .22עפרי כנעני .23אילת כרמי .24ענבל מארי כהן .25קטורה מנור .26כרם נאטור .27משה ניניו .28קבוצת סלה-מנקה .29אילנה סלמה אורתר .30הדס עפרת .31אבנר פינצ'ובר .32נעמה צבר .33תמיר צדוק .34זויה צ'רקסקי .35לימור צרור .36ברק רביץ .37ברק רובין .38יאנה רוטנר .39דוד ריב .40אלדד רפאלי .41רונן שהרבני .42מיכל שמיר .43בל שפיר

מוסדות התרבות מניפים דגלים שחורים בעקבות הפגיעה בחופש הביטוי. בתחילת השבוע הוסרה עבודה של האמן דוד ריב מתערוכה במוזיאון רמת גן שזה עתה נפתח, לאחר שראש העירייה התרעם על תצוגתה במוזיאון, וזאת על אף צו מניעה משפטי שהורה לא להסיר את העבודה. זו בוודאי אינה הפעם הראשונה שחופש הביטוי והתרבות נפגע במדינתנו, על אף שהוא מעוגן בחוק ועל אף שישנו אינטרס ציבורי רחב ומהותי בשמירה עליו. הפעם יש ניסיון נרחב שלא לעבור לסדר היום ולבטא את הפגיעה החמורה והמצטברת באמנות ובתרבות. לצד האמנים ששלחו הודעות למוזיאון להסיר את יצירתם, ואלו שהגיעו למוזיאון וכיסו את עבודותיהם בבד שחור (שהוסר על ידי שליחי ראש העירייה) מוסדות האמנות בוחרים, על פי חוק, לממש את זכותם לעצמאות פעולה ומחשבה ולהגנה על חופש הביטוי האמנותי. שלחו לנו בתגובה או בפרטי תמונות של מוסדות נוספים עם דגלים שחורים ונעלה אותם לגלרייה המתפתחת.

האזינו לגליה בר אור מתראיינת בתוכניתו של גואל פינטו "גם כן תרבות" בעקבות המכרז המבזה שהוציאה חברת כיוונים לאוצר.ת 'מוזיאון הנגב' בבאר שבע בעבור 6,250 ש"ח לחודש כעצמאי. היום התוודענו שהעירייה האריכה את המכרז עד ה-16 לינואר, ככל הנראה מכיוון שלא הגיעו מספיק פניות. אנו חוזרים ומדגישים: הקול הקורא מצביע על הניצול שמאפיין את תנאי ההעסקה בתחום האמנות בישראל. מדובר בחרפה שיש לעצור תכף ומיד. אנו קוראים למוזיאון להשהות את המכרז ולחשב מחדש את התנאים הראויים ואנו מעמידים עצמנו לעזרה בעניין זה בלב פתוח. לקולגות שלנו אנו קוראים שלא להגיש מועמדות או למשוך את מועמדותם למכרז הדרקוני עד שישונו תנאיו.

הודעה לעיתונות: איגוד האוצרות והאוצרים דורש להקפיא מכרז למינוי אוצר.ת ב'מוזיאון הנגב לאמנות', באר שבע ביום חמישי (16.12) פורסמה בעיתון "ישראל היום" מודעה, ובה קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד אוצר.ת מוזיאון הנגב. הדד ליין להגשה: תוך 7 ימים. עיון בתוכן המכרז גילה כי התנאים המוצעים בו הם בעיתיים בלשון המעטה, ומשקפים לפחות חוסר הבנה של תפקיד האוצר.ת, אם לא יותר מכך. האוצר.ת יידרשו להוביל את חזון המוזיאון, להכין תוכנית דו-שנתית מפורטת, לנהל את אוסף המוזיאון, לאצור תערוכות, להפיק קטלוגים, ללוות את צוות המוזיאון הנרחב על כל מחלקותיו, לגייס כספים ותמיכות, לגבש מדיניות חינוכית, להיות אחראי על פרסומי המוזיאון, לפתח את גן הפסלים שבמתחמו, וליזום שיתופי פעולה ופעילות קהילתית - כל זאת בתמורה ל-6,250 ש"ח לחודש, כעצמאי. כמובן שעל המועמד.ת להוכיח ניסיון רב שנים והשכלה אקדמית גבוהה. נזכיר שעל פי החוק, מוזיאון מוכר, מחויב בהעסקת אוצר כתנאי סף. התגמול הדל המוצע במכרז, שאינו מוגדר כשכר ואינו מעניק תנאים סוציאליים כלשהם, לא יכול לאפשר לאוצר.ת להתחייב לכל מטלות המוזיאון, האוסף וכל הנלווה להם, וגם לא יכול לאפשר לחזון ולתערוכות שירקום להצליח. איגוד האוצרות והאוצרים, שקם בתגובה לתנאים דורסניים אלה של עולם האמנות הישראלי, שלח פניה דחופה למוזיאון ולחברת "כיוונים" העירונית, לו היו מכותבים גם משרד התרבות ושר התרבות והספורט חילי טרופר. במכתב פנייה זה הצבענו על הפער שבין רשימת תחומי האחריות והמטלות המפורטות בתיאור המשרה לבין התגמול הבלתי הולם. בתשובה למכתבנו כתב עודד שוהם, מנהל מתחם המוזיאונים בבאר שבע: "אנו רואים בתפקיד האוצר בעל ערך רב וחשוב מאד המחייב הכשרה ההולמת ומקצועית ומשום כך אלו הם התנאים והדרישות להגשת המועמדים בקול הקורא". האיגוד הציע להקפיא את המכרז או לשנות את תנאי ההעסקה בדיאלוג עמנו, אך המוזיאון לא הגיב לכך עד כה. לטעמנו הקול הקורא מצביע על הניצול שמאפיין את תנאי ההעסקה בתחום האמנות בישראל. מדובר בחרפה שיש לעצור תכף ומיד. אנו קוראים למוזיאון להשהות את המכרז ולחשב מחדש את התנאים הראויים ואנו מעמידים עצמנו לעזרה בעניין זה בלב פתוח. לקולגות שלנו אנו קוראים שלא להגיש מועמדות או למשוך את מועמדותם למכרז הדרקוני עד שישונו תנאיו. מצורפים לפה כל המכתבים הנ"ל: נוסח הקול הקורא תגובת האיגוד תשובת עודד שוהם לפניית האיגוד תשובת האיגוד לעודד שוהם

ניתן לראות פה

מאת גליה בר אור בימים האחרונים התבקשתי לתת המלצה ל"פרס האוצר" (שמנוסח עדיין בגוף בזכר) ועיינתי בהנחיות: הפרס נועד להביע הערכה והוקרה לעבודת האוצר המקצועי הפועל לבניית שימור וטיוב האוסף עליו הוא ממונה, מקדם את המחקר ומעודד את חשיפת והצגת היצירה בציבור. ניסוח מוזר כזה אפשרי במציאות שבה יש אגודת מוזאונים ויש איגוד אמנים ויש איגוד שימור ועוד, אך איגוד אוצרות אין, וגם לא היה. אוצרות היא נעדר נוכח. תשאלו, איך ייתכן כזה "נעדר" כשהנוכחות של התחום הזה נוכחת כל כך, חיה ובועטת? לשאלה איך יתכן, וגם למה זה הניסוח לפרס האוצרות, יש כמובן תשובה: אוצרות התחילה במוזאונים ויש קיבעון באותם מקומות שלא ממש מצויים בעשיה עכשווית. הקיבעון נובע מכך שאם התחילה האוצרות במוזאון, עדיין תפיסת האוצרות קשורה בתפקידי המוזאון: יש אוסף לתחזק, לקטלג, לתעד וגם… להציג. אוצרות לא נתפסת חלק מזהות אנושית ואינה מהווה תחום לעצמו, תחום עצמאי. קשה להאמין, הן עוד בימי המערות, הצבת אובייקטים והיחסים ביניהם העבירה בלי מלים סיפור שעובר זמן ומרחב – ועדיין התפקיד הזה של האוצרות לא נקלט! מתוך מפגש האוצרות.ים שהתקיים בחיפה. צילום: יניב שפירא ובכן, נתקלתי בבעיה עם ההמלצה לפרס כי רציתי להמליץ על אוצרת מחדשת, שסימנה פרספקטיבה, שיצרה פעולה שמחוללת שינוי, שקשורה גם במשך זמן. וההנחיות משקפות עמדה שונה כל כך. ובכן מה שחסר בתוך הניסוח הזה של תחזוקה של אוסף ותצוגה לפי כללים – זו אוצרות שלוקחת אחריות. שלוש מלים שמתמצתות את הדחיפות מבחינתי בהקמת איגוד אוצרות. בעולם הזה המשתנה סביבנו, רועד תחת רגלינו, שיש בו כל כך הרבה נושאים שהבנו מזמן שהם חורגים מתחום המוזאון – האוצרות חורגת מכל תחום מובהק או מובחן. אוצרות היא בכל מקום. יש תפקיד לאוצרות בעולם המשתנה הזה, וזה יישמע אולי חזק מדי אך הוא לב הענין. לאוצרות יש תפקיד מנהיגותי, במובן האמיתי, במובן של קשירת קשר, רשתות קשר וקישורים. ואנחנו רוצות.ים להיות במקום שנותן דחיפה לתפקיד החשוב הזה של אוצרות. הרי אפילו במשרד התרבות וייתכן שגם באגודת המוזאונים נדמה שאין הבנה למשמעות התפקיד הזה של אוצרות ויתכן שגם באגודת המוזאונים. פרס האוצרות הוא לא מהיום. הוא מתחילת שנות האלפיים, והיה חידוש גדול כשהתקבל. כי תארו לכן שכשרצו לתת ליונה פישר ב-1977 את פרס ישראל על פועלו באוצרות, הניסוח היה לעיצוב, עיצוב תערוכות. מושג האוצרות כבר היה קיים ופישר קיבל את הפרס ב-1977 כי ברור היה שחלה תפנית בתפקיד האוצר.ת, שהרי בסוף שנות ה-60 ראשית שנות ה-70, עם האמנות המושגית, יונה פישר היה חלק מתפנית עולמית. ואז גם הובן ש"תערוכה היא עבודת אמנות ולא תערוכה של עבודות אמנות", כך תוארה פעם פעולה האוצר הרולד זימן. חשוב להזכיר זאת כי זימן היה אוצר מכונן, ממחוללי השינוי. והציטוט הוא מפי אמן, בורן. וזה חשוב כי זימן עבד בצמוד עם אמניות.ים, בשיתוף פעולה עמוק, מתוך הבנה שאוצרות משמעותית היא אוצרות של סינרגיה עם אמניות.נים. ואפילו בשפה העברית הורחב מושג האוצר – לפועל. אוצרות היא פעולה אקטיבית של אצירה. ומסתבר שעדין אוצרות היא נעדר נוכח במציאות שבה היא כאמור חיה, ובועטת, והגיע הזמן לעשות. יונה פישר. צילום מסך מתוך הוידאו: "חפצים נטושים". יונה פישר וציבי גבע החשיבות בהקמת איגוד (אוצרות.ים) היא עצומה. כבכל עולם שלישי, רבים אצלנו המרחבים הפרוצים. הנה יושבים כאן אתנו בלו (סימיון פיינרו) ואביטל (בר-ישי), חלק מקבוצת אמניות ואמנים שאליה משתייכים גם שלושה זוכי פרס ישראל (מיכאל גרוס, יעקב דורצ'ין ויחיאל שמי), וגם הזוכה של פרס מייסד הדוקומנטה (פני יסעור) – שעבודתן.ם נזנחה עם חיסול גני התעשיה של ורטהיימר וניצלה בזכות פעולה של התנדבות אזרחית וזה באמת לא כל הסיפור. זו דוגמא אחת מרבות מדוע חשובה הפעולה שלנו ויצירת תשתית שהיא גם אתית. האתיקה באה מתוך הליבה של התחום המקצועי. זו הליבה של העשייה של אוצרות שלוקחת אחריות, שבדרכה תמיד מחוללת שינוי. נעשה ביחד לתיקון במרחבים הפרוצים, הן במישור של התנסות האישית, מסוג זו שסיפרה עליה כאן שירלי משולם, והן ברמה המוסדית הממשלתית. שירלי סיפרה על חוויה קשה של אצירה בשיתוף פעולה עם הממונים בעיריית חיפה על תרבות. ואני מסכימה עם עידו מרכוס. יש לנו זכות גדולה. דווקא במקומות הקשים של הללו בחיפה והצפון, לחוות את העוצמה ואת השכבות העומק של התנסות אנושית מעוררת השראה. יש לנו זכות גדולה לעבוד יחד, קבוצה נפלאה – 30 אוצרות.ים הגיעו היום מגלריות ומרכזי אמנות, למרות השביתה והשבתת תנועת הרכבות. הצורך עולה מהשטח. נשלח אליכן רשימת אנשי קשר ונפתח קבוצת קשר וכמובן, זו הזדמנות להצטרף לאיגוד האוצרות המוקם, פעולה חשובה לכולנו שאותה יזמה והניעה אלפא חיימוב המצוינה שאתנו". גליה בר אור. צילמה יעל אנגלהארט

מוזמנים לצפות בתיעוד אסיפת השקת האיגוד

ד"ר אלעד ירון בסקירה היסטורית נרחבת של התפתחות תחום האוצרות ותכניות ההכשרה לאוצרים בישראל משנות השבעים ועד היום מוזמנים לקרוא כאן ד"ר מוטי עומר ואלישבע כהן בגלריה האוניברסיטאית על שם גניה שרייבר, סוף שנות ה-80, צילום: יהודית-קול ענבר

קול קורא מענק בית לאמנות ישראלית למחקר אוצרותי לשנת 2021. גובה המענק: 40,000 שקלים בית לאמנות ישראלית, המכללה האקדמית ת”א יפו, פונה לאוצרים.ות מקצועיים להגיש בקשות למענק לעידוד מחקר לקראת תערוכה. המענק, שיינתן זו השנה השנייה ברציפות, נועד לאפשר לאוצרים ואוצרות להקדיש זמן למחקר על מנת לפתח תזה אוצרותית מעמיקה, רעננה ומקורית בתחום האמנות. המענק מעמיק את מחויבותו של "בית לאמנות ישראלית" לאוצרות ולאמנות בישראל וזאת בהמשך לפעילותו השוטפת לקידום הלימוד, המחקר והפרסום של אמנות ישראלית. הגשות עד תאריך 5.4.21 פרטים מלאים פה